מתי אפשר להציל כיסא קש ישן ומתי עדיף לוותר עליו

כיסא עם חור באמצע המושב לא תמיד פסול. לעיתים קרובות המסגרת עצמה בריאה לגמרי, וכל מה שנשחק הוא שכבת הקליעה, חבל, ראטן טבעי או רשת וינאית, שעשתה את תפקידה במשך עשרות שנים ופשוט הגיעה לסוף חייה. השאלה אם כיסא כזה שווה תיקון תלויה בכמה פרמטרים פשוטים שאפשר לבדוק בעין, עוד לפני שמחליטים אם להעביר אותו הלאה או לזרוק אותו.

הסימנים שמראים שכיסא הקש שלכם עדיין ניתן להצלה

הבדיקה הראשונה תמיד מתחילה במסגרת העץ, לא בקליעה עצמה. כיסא שבו הרגליים יציבות, המפרקים לא רופפים והעץ לא סדוק באזור החיבורים, הוא מועמד טוב לחידוש הקליעה, גם אם המושב שבור לגמרי או שהקש נשר ממנו בשלמותו. לעומת זאת כיסא שמתנדנד על ארבע רגליו, שיש בו עץ רקוב או נגוע בחרקי עץ, זקוק קודם כול לנגר, ורק אחרי שהמסגרת תקינה יש טעם להשקיע בקליעה מחדש.

סימן נוסף הוא היקף הנזק בקליעה עצמה. חור נקודתי אחד או שניים במושב, בעוד שאר הרשת שלמה ומתוחה, הם לרוב תיקון ממוקד ופשוט יחסית. לעומת זאת כשהקליעה כולה רופפת, דהויה ומתפוררת בנגיעה, מדובר כבר בקליעה מחדש של כל המשטח, עדיין אפשרי לגמרי, אבל מדובר בעבודה שונה בהיקפה מתיקון קטן.

חשוב לזכור: אצלנו כל תיקון נבדק לגופו, כי אין שני כיסאות זהים. גיל הכיסא, סוג העץ, סוג הקליעה המקורית וגם הערך האישי או העיצובי שלו, כולם משפיעים על ההחלטה אם וכיצד לתקן.

ראטן טבעי, חבל או קליעה וינאית, ולמה זה קובע איך מתקנים

לא כל כיסא "קלוע" נקלע באותה שיטה, וההבדל קריטי לתיקון. קליעה וינאית היא רשת ארוגה מראש שנלחצת לתוך חריץ במסגרת העץ ומקובעת בפס עץ דק, זו השיטה הנפוצה בכיסאות פינת אוכל מסגנון וינה מאמצע המאה הקודמת. לעומתה, קליעה בראטן טבעי או קליעה בחבל נעשית ידנית, גדיל בודד אחרי גדיל, דרך חורים שנקדחו במסגרת עצמה, זו עבודה איטית יותר אך גם גמישה יותר לתיקון חלקי.

מבחינה טכנית, קליעה היא שיטה לחיבור סיבים גמישים לצורך יצירת משטחים או חפצים קלועים, ובכיסאות היא נעשית הן בחומרים טבעיים כמו ראטן, במבוק וקש, והן בחבל טכני. כשמביאים כיסא לתיקון, השלב הראשון הוא תמיד לזהות באיזו שיטה נקלע במקור, כי קליעה וינאית שנפגעה לא מתחילים לתקן בקליעה ידנית של גדילים בודדים, ולהפך.

מי שמגיע עם כיסא ישן ולא בטוח איזו קליעה יש בו, לא צריך לדעת את זה מראש, הזיהוי נעשה בחנות עצמה. זה בדיוק ההבדל בין בעל מקצוע שמכיר את השיטות לבין ניסיון תיקון ביתי שמסתמך על סרטון אחד ביוטיוב.

מתי הבעיה היא לא הקליעה אלא המסגרת

כיסאות רבים שנחשבים "אבודים" בעיני הבעלים שלהם, סובלים בעיקר מבעיית עץ ולא מבעיית קליעה. חיבור רופף בין רגל למושב, ברגים ישנים שהתרופפו, או סדק בעץ באזור שבו נמשכת הרשת, כל אלה גורמים לתחושה שהכיסא "קורס", גם אם הקליעה עצמה עוד תקינה למחצה.

במקרים כאלה הפתרון המעשי הוא לחלק את הטיפול לשני שלבים: קודם תיקון נגרות של המסגרת, הידוק חיבורים, החלפת ברגים, לפעמים הדבקה מחדש של חלק שנסדק, ורק אחר כך התייחסות לקליעה. לקלוע רשת חדשה על מסגרת רופפת זה בזבוז של חומר ועבודה, כי הרשת החדשה תתרופף מהר יחד עם העץ שמתחתיה.

מתי עדיף לוותר על תיקון ולהתחיל מחדש

לא כל כיסא שווה תיקון, וזה נכון לומר את זה בגלוי. כיסא זול יחסית מייצור סדרתי, עם עץ דק שכבר מתקלף ומתפורר, לפעמים לא מצדיק את היקף העבודה שדורשת קליעה מלאה מחדש, במיוחד אם המסגרת עצמה כבר לא יציבה. במקרים כאלה לפעמים עדיף לשקול רכישת כיסא חדש, ולהשאיר את התיקון לפריטים שיש להם ערך אמיתי, עיצובי, משפחתי או וינטג'.

• מסגרת עץ יציבה ללא סדקים, סימן חיובי לתיקון
• נזק נקודתי במושב בלבד, ולא בכל המשטח, תיקון ממוקד וריאלי
• כיסא עם ערך משפחתי, עיצובי או וינטג', שווה בירור גם אם הנזק נרחב
• עץ רקוב, נגוע בחרקים או סדוק בחיבורים, טיפול נגרות קודם, אם בכלל אפשרי
• כיסא זול מייצור סדרתי עם עץ דק ופגום, כדאי לשקול אלטרנטיבה

עם זאת, גם כיסאות שנראים במצב קשה מגיעים לפעמים לתוצאה טובה. הניסיון מלמד שכיסא עתיק עם קליעה שלמה עשרות שנים לפני שנקרעה, בדרך כלל שווה את ההשקעה, העץ שממנו הוא עשוי לרוב איכותי יותר מזה של רהיטים חדשים.

איך נראה תהליך תיקון כסאות קש בפועל

התהליך מתחיל בהסרה זהירה של שאריות הקליעה הישנה, כולל ניקוי החורים או החריץ במסגרת מלכלוך ודבק ישן שהצטבר שם במשך שנים. בשלב הבא בוחרים את חומר הגלם המתאים, ראטן טבעי, חבל, או רשת וינאית במטר רץ, בעובי ובגוון שמתאימים למקור, ולא סתם לחומר שיש במלאי.

חומר הקליעה הטבעי צריך השרייה במים לפני העבודה, כדי שיהיה גמיש דיו לעבור דרך החורים בלי להישבר. רק אחרי ההשריה מתחילה הקליעה עצמה, גדיל אחרי גדיל או שורה אחרי שורה, לפי דוגמת האריגה המקורית של הכיסא, שתי וערב, קליעת שמש או דוגמה מורכבת יותר, תלוי בכיסא הספציפי.

בסיום הקליעה, הרשת נמתחת ומקובעת, ואצל קליעה וינאית נלחץ פס העץ המקובע חזרה לתוך החריץ. גליה גדליהו מדגישה שכל כיסא נבדק לגופו לפני שנקבע היקף העבודה, אין הבטחה גורפת שכל דבר אפשר לתקן, אבל חלק ניכר מהכיסאות שמגיעים לחנות בהחלט מוצאים דרך חזרה לשימוש יומיומי.

חומרי גלם לקליעה עצמית, לנגרים ולמעצבים

מי שרוצה לנסות לתקן בעצמו כיסא קטן, או נגר ומעצב שעובד על פרויקט שלם, יכול לרכוש רשת קליעה וינאית במטר רץ וכן חומרי ראטן וחבל לקליעה ידנית, בלי לעבור דרך תיקון מלא בחנות. זה מתאים במיוחד למי שכבר יש לו ניסיון קודם או שמתכנן לקלוע כמה כיסאות בעצמו לפי אותה דוגמה.

מעצבי פנים ונגרים שמזמינים ייצור לפי מידה נעזרים באותה מומחיות בכיוון ההפוך, לא תיקון של כיסא קיים, אלא ייצור חדש בהתאמה אישית: כיסאות, ספסלים, גבי מיטה או עריסות, מיוצרים בארץ ולא מיובאים מוגמרים. זו נקודה שמייחדת עבודה מקומית ותיקה מרכישה של מוצר תעשייתי סטנדרטי.

רקע שמסביר את המקצועיות: מלאכה כמעט נעלמת

החנות נוסדה בשנת 1945 על ידי אהרון גדליהו ז"ל, ופעלה עשרות שנים בשדרות בן ציון 13 בתל אביב כמוסד מוכר לכל מי שחיפש תיקון כיסאות קש וראטן באזור. מאז 2021 היא ממוקמת בבן יהודה 231, בצד הנמל, עם חניה צמודה ללקוחות. גליה גדליהו, בתו של אהרון, מנהלת כיום את הדור השני של העסק, וממשיכה את אותה עבודה בדיוק, ייצור בארץ, תיקון כסאות וקליעה וינאית, בלי סניפים ובלי קיצורי דרך.

קליעה כמלאכה היא לא המצאה חדשה או טרנד עונתי, מדובר בטכניקה עתיקה שכבר בתקופה הפרה-היסטורית נעשה בה שימוש ליצירת ציוד לשימוש ביתי, ובישראל נותרו מעטים מאוד בעלי מקצוע שממשיכים לעסוק בה ברמת מיומנות שמאפשרת גם זיהוי מדויק של שיטת קליעה ישנה וגם ביצוע נאמן למקור.

הובלה, איסוף ותיאום ביקור

כסאות בגדלים סטנדרטיים אפשר לרוב להביא ולאסוף עצמאית, אך יש גם אפשרות הובלה כמעט לכל הארץ, כולל הרצליה, רמת השרון, רעננה, כפר סבא, נתניה, ירושלים והגליל, למי שלא נמצא באזור תל אביב. שעות הפעילות הן בין 10:30 ל-17:00, ומומלץ לתאם מראש בטלפון לפני הגעה, כדי לוודא זמינות ולתאם את אופן הבדיקה של הכיסא הספציפי.

בסופו של דבר, כיסא קש או ראטן שמגיע לבדיקה מקבל תשובה אישית ולא גורפת, קשקלוע רהיטי במבוק ממשיכה גישה שהתחילה עוד ב-1945: להסתכל על כל פריט לגופו, ולהחליט לפי מצבו האמיתי אם ההצלה שלו מוצדקת.